שלג, ושלג ושלג. אולי לא מחוץ לחלון אבל הוא מאד יפה בעטיפות הספרים שלנו. יש לנו שש המלצות קריאה לספרים עם עטיפות חורפיות במיוחד.

גדי אידלהייט על "מגידו" מאת מתיו דן: הספר מהנה מאד מהמשפט הראשון “אתה בטוח שלא יהרגו אותי היום?” ועד סופו כארבע מאות עמודים אחר כך..." (בלוג שבוע הספר)

פאר פרידמן על "רכות של זאבים" מאת סטף פני :ב"רכות של זאבים" מנסה סטף פני לבחון לאן האנשים הולכים כשהאגם קפוא. ניסוי חברתי כזה: שימו את הנבחנים על הקרח וזרקו עליהם התפתחויות עלילה לוהטות." (מעריב)

אורית הראל על "המתיקות שאחרי" מאת איאן בנקס:  "בנקס כותב באיפוק, מאפשר להר הגעש לאיים ולבעבע כל העת מתחת לפני הסיפור הנפרש בעוצמות כלואות ומפחידות. אין בכתיבתו מילים מיותרות או מבוזבזות, אין ים משתפך של תיאורי רגשות ודמעות. יש מינימליזם עצור, שטומן בחובו הרבה כוח."  (מוטק'ה)

USA בת 13 מרמלה כתבה על "תיכון לילה 2" מאת סי.ג'יי.דוהרטי: "קראתי אותו ביומיים ספר שפשוט קשה להניח אותו מהיד!כל רגע קורא משהו ואי אפשר שלא לאהוב את הדמות הראשית. אלי פשוט גיבורה מושלמת ואני ממש ממש חולה על קרטר, הם זוג מושלם!" (אתר סימניה) 

יובל אביבי כתב על "קרוב לידנב" מאת קווין פנמן: קריאה בספר מתחילה בזהירות,למרות ואולי בגלל,הסופרלטיבים שקיבל הספר בכל מקום.אבל מהר מאוד התחושה מתחלפת במשהו אחר. הספר,בהעדר מילה קולעת יותר,אפקטיבי מאוד,עושה את העבודה...יותר מכל רגש אחר,הפחד מלווה את הקריאה.לא רחמים,אפילו לא הזדהות.אולי בזה ההישג האמיתי של הספר. היעילות הזו שהופכת כל שורה לתהום אפלה. " (טיים אאוט)

סש"ע כתב על "אוורסט 1953" מאת מיק קונפרי: " הסיפור הוא ענק, לא רק לשניים ששמם נחרט בהיסטוריה "הילארי וטנזינג" אלא בגבורה של כל אחד מחברי המשלחת, אפילו צלם עתונות שהיה חסר כל נסיון בטיפוס על הרים הצליח לטפס עד גובה מסוים לצלם ולשרוד." (קפה דה מרקר)

צילום קריאה ליד האח: kimadamsmorgan.com