לפני קצת יותר מעשר שנים עמדו ופטפטו באחד ממסדרונות יריד הספרים בפרנקפורט מבקר ספרות ידוע, ויהודה מלצר, מו"ל ספרי עליית הגג. "יהודה, כל הכבוד!" סח המבקר. "על מה?" שאל מלצר.
"שמעתי שקנית את הזכויות לעברית של המשפט האחרון של פֶרמה של סיימון סינג, זה ספר פנטסטי." ענה המבקר, שחיבתו למספרים ולמתמטיקה נודעה ברבים.
"אני שמח שאתה אוהב את הספר, אבל למה 'כל הכבוד'? זה מה שאנחנו עושים, מוציאים לאור ספרים," תמה מלצר. "נו טוב, ברור שאף אחד לא יקנה את הספר הזה, אולי 500 איש. אבל יפה שאתם מוציאים ספר חשוב כזה." סיכם המבקר.
אז המבקר טעה. קצת יותר מ-500 איש קנו את המשפט האחרון של פֶרמה, למעשה קרוב ל-50,000 איש, והספר ממשיך להימכר, כל הזמן.

המשפט האחרון של פרמה הוכיח: ספרי מדע פופולרי, ספרים על פיזיקה, ביולוגיה, פילוסופיה (!), מתמטיקה (!!) יכולים לטפס ברשימות רבי-מכר, למכור עשרות אלפי עותקים ולהפוך לשיחת היום (טוב, לא כל יום, רק באותו יום שבו לא ספרו לנו על מעטפות עם דולרים, האיום האירני, מצבו של גרנט בצ'לסי וכמובן - הגמר הגדול של כוכב נולד שירד בגדול ושׂרד בגדול. תבדקו, היה יום כזה).

אבל, המשפט האחרון של פרמה הוכיח עוד משהו, לא רק בארץ אלא בעולם כולו. הספר הזה נקרא בנשימה עצורה, ממש כמו ספר מתח משובח במיוחד, עם עלילה סבוכה, טיפוסים יוצאי דופן, מאבקים כבירים. הוא הוכיח כי ספר מדע פופולרי יכול להיות מרתק, ומתמטיקאים (וביולוגים ופיזיקאים והסטוריונים וכלכלנים) יכולים להיות גיבורים ספרותיים נהדרים, והסיפורים שלהם מעניינים אותנו, גם אם לא תמיד (כלומר כמעט אף פעם) אנחנו מבינים את המתמטיקה "שלהם". אפשר לקנות ספר כזה לא כי זה "ספר חשוב" או כדי שישב על המדף, אלא כדי לקרוא בחופשה הבאה, על החוף, בכיף.

מבקרת אחת באנגליה סיכמה את העניין יפה בביקורת שכתבה על המוזיקה של המספרים הראשוניים, מאת מרכוס דו סוטוי, עוד כוכב מתמטי: "הספר הזה כתוב כל כך טוב, קראתי כל עמוד, אפילו את אלה שהיו בהם המון מספרים!"

עילאי מלצר
ספרי עליית הגג
מתוך ידיעות אחרונות, ערב שבוע הספר תשס"ח 27.05.2008

..